שיחה ממתינה

השיחה כולה הייתה כתובה אצלה בראש, מתחילתה ועד סופה. היא ידעה בדיוק מה יגיד, מתי יחייך ומתי יתקדרו פניו. ניחשה כי בסופה של אותה שיחה מתוכננת, בוודאי תבכה אבל גם תצא מחוזקת, והוא יביט בה, יגיד שככה זה, שאנחנו אנשים מאמינים, מאמינים שככה זה. "מה זה הסיפור הזה ביניכם אורנה'לה? אני לא מצליחה להבין", אורה,... להמשיך לקרוא →

מודעות פרסומת

גיל המעבר

חמש עשרה ומעלה - זה פשוט. מבחינתי הם מבוגרים, כמעט לכל דבר ועניין. חוץ מאולי שניים שלושה עניינים. אבל בגדול, זהו. הם חצו את הקוים, עברו לעולם הזה שלנו שכולל בהתחלה רשיון נהיגה, אחר כך צו ראשון, שני גיוס ומי יודע מה עוד. שלוש עשרה ומטה גם יחסית פשוט. מבחינתי הם ילדים. ילדים שצריכים שיתייחסו... להמשיך לקרוא →

המדריך לגוזל העף המתחיל

לקראת הפעם הבאה שבה מישהו מהילדים שגידלנו ישקול ברצינות לעזוב אותנו מאחור ולעוף לגור במקום אחר כדי להתחיל להיות מבוגר, אני שוקלת כבר מעכשיו להתחיל לכתוב לעצמי בנקודות קצרות את ה'מדריך השימושי ליוצאים מהבית'. אני חושבת לחלק את המדריך בגדול לשלושה נושאים מרכזיים: מזון כלים וכביסה ותחזוקה שוטפת תחת מזון - אני מתכוונת לפרט קודם... להמשיך לקרוא →

כל מי שבעד

אני בעד עצמאות. בעד דמוקרטיה. תמיד. בעד לתת לאנשים לבוא לידי ביטוי, לאפשר להם להיות הם, להיות עם חופשי. בכל דבר. ואני דווקא לא מדברת על פוליטיקה. בכלל לא. אני לוקחת תמיד, בכל שנה, לקראת היום הזה של חגיגות עצמאותינו, את המחשבות על עצמאות למקומות אחרים. למקומות של אנשים, של פרטים, של סביבה שמאפשרת עצמאות.... להמשיך לקרוא →

למה בלוג?

לרגל "מתיחת פנים" ושינוי שמו של הבלוג שלי ל'כלים, כביסה, כתיבה' - עלתה אצלי שוב השאלה הראשונית - עקרונית: למה בלוג? אז באמת למה? כי אחרי שמתחילים מבינים. כי כתיבה מהסוג הזה נותנת הרבה ליכולות הכתיבה והניסוח, לאופן העברת המסרים הכתובים. כי אין מה לעשות יש בזה גם משהו מיתוגי מבחינה מקצועית אם אתם בענייני מיתוג.... להמשיך לקרוא →

כח עבודה טוב

אנחנו כח עבודה טוב. אני מדברת על שכבת הגיל שלי, בני הארבעים וחמש פלוס עשור מינוס חצי. מדובר בדרך כלל באנשים מוכשרים, מנוסים, כבר בלי ילדים קטנים שמעירים אותם בלילות ומכריחים אותם לקחת עשרות ימי מחלה בשנה. וכל הזמן יותר ויותר אני רואה אותנו, ילדי שנות השישים-שבעים, כאלה שעשו כמה דברים בחיים שלהם, שאפילו היו... להמשיך לקרוא →

הרומן הראשון שלי

כמו הרבה דברים, גם בעניין הזה של כתיבת ספרים, אפשר וכדאי ללמוד מניסיונם של אחרים. אני עושה את זה כל הזמן. לאחרונה מצאתי שימושי ומלמד במיוחד את המידע הפזור ברחבי הרשת, בעיקר בבלוגים אך גם באתרי הוצאות ואתרים מקצועיים נוספים. כזו היא למשל רשימת הטיפים מתוך בלוג של סופר בשם ג'ף גויינס. להלן לפניכם בתרגום חופשי: טיפים... להמשיך לקרוא →

היועץ הארגוני הראשון

מוצ"ש. פרשת יתרו. שנה לבר מצווש של השלישי ואני חשבתי השבת שאני שמחה שהילד הולך לקרוא פרשה מהסוג השווה והמעניין. כזו שמציפה בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית את הצורך בייעוץ ארגוני ומדברת בצורה מסודרת על הרעיון של האצלת סמכויות. יתרו, כאמור היועץ הארגוני הראשון, מגיע מבחוץ, מתבונן באיך שמשה מנהל את העניינים ואומר לו בפירוש ובלי... להמשיך לקרוא →

זולגות הדמעות בעוצמה

אירועי היום הלאומיים והשתתפות בלוויה ברמה האישית, הזכירו לי שהגיע הזמן להודות בפה מלא ועיניים אדומות - שקוראים לי רותי ואני מהצד של הבוכים. אני בוכה בסרטים, ספרים ושירים, וגם כשאני מקריאה איזו ברכה אישית למישהו שחשוב היה לי לומר לו משהו בחרוזים. אני כמובן בוכה גם באירועים אמיתיים עצובים וגם שמחים. וכך אפשר בקלות לתפוס אותי... להמשיך לקרוא →

אחסון ב-WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑