כללי

להיות רות

בגדול תמיד רציתי להיות
יעל או מיכל
הן תמיד היו יותר יפות, יותר מוצלחות
יותר חכמות
ואף אחד לא קרה להן "רותי סמרטוטי"
ועל השמות שלהן היו תמיד רק שירים יפים, נוגעים ללב,
הירואיים אם תרצו
ורק אני עם הרותי הזה, שאף פעם לא לגמרי חיבבתי.

אף פעם
עד שהיא הופיעה בחיי,
איפה שהוא בשנות העשרה המוקדמות
כשהיינו כבר גדולים מספיק או בעיני עצמנו מאד
והיינו נשארים שם במתחם בתי הכנסת בשכונה עד שעות הבוקר המוקדמות
ומנומנמים למחצה מצטרפים לאחד המניינים המוקדמים
יושבים ועומדים חליפות לאורך תפילת הבוקר של החג הזה
ובין התפילות גם מאזינים לבעל הקורא, הקורא בקול צלול עם שחר
את סיפורה של רות

ואז זה קרה
אז התאהבתי בה לראשונה
בין ערפילי הבוקר
עייפה מלילה של לעשות את עצמי לומדת
הייתי הפעם מקשיבה באמת, לסיפור הזה על האישה ההיא
שבדרכה שלה, לגמרי שלה
בלי מרפקים, בלי להפעיל קשרים, בלי להגיד שהיא הבת של,
ושהיא הייתה אשתו של ושמגיע לך יחס קצת יותר מכובד מזה
באיזה שהוא שקט פנימי שהרשים אותי כל כך
הלכה בדרך של עצמה, אחרי חמותה, אחרי מה שנראה לה נכון
ובסוף אפילו קיבלה את הסוף הטוב שהגיע לה כל כך

וזהו
מאז אני אוהבת אותה מאד
ובכל שנה מחכה לרגע הזה שבו מקריאים בקול רם את הסיפור ההוא שלה
ובכל פעם אומרת לעצמי שאולי אני לא יעל או מיכל
אבל שלהיות רות זו חתיכת זכות…

כללי

אלופי עולם בפאסיב אגרסיב

באולימפיידת הפאסיב אגרסיב על אדמות פולין הממורמות
אל טקס הענקת המדליות שהיה מתקיים לקראת סופן של התחרויות
בשלושת המקומות הראשונים המכובדים האגרסיביים פסיביים יותר מאחרים
לתחושתי היו מגיעים שלושת המנצחים המאושרים:
במקום השלישי אלוף השתיקות וה"תבינו לבד"
שלא מוכן לפתוח את הפה להסביר בקול ברור וחד
מה עומד מאחורי השתיקה הרועמת המעיקה
ובטוח שעל המצח שלו כתוב באותיות בלתי ניתנות למחיקה
מה למעשה עשו לו, שתו לו, לקחו לו בלי בושה
וכמה כולם חייבים לו עשרות פעמים של סליחה
ובמקום השני, המכובד עוד יותר, לפני הכועס הצדקן
יעלה ויבוא או בעצם תעלה האישה שיודעת יותר טוב מכולם
שתמיד יש לה הסבר למה אחרים לא מבינים
שנותנת להם להבין שעל הדעה שלה אין חולק ואין עוררין
אבל גם על הצודקת וגם על הכועס המעצבן
יעלה ויבוא ויאפיל המקום הראשון, הפסיב אגרסיב שאין לו רע ושכן
יעלה ויעמוד על הפודיום במקום ראשון בין ראשונים
זה שאומר לך משהו כאילו נעים ובמאור פנים
אבל בעצם, מאחורי מדליית הזהב והשיניים הבוהקות
תוקע לך סכין חד ישר בין הצלעות
מעליב באופן הכי מחוייך שיש בלי למצמץ
משאיר אותך מדמם נוכח חיוכו הנוצץ
והקהל על מדשאות אולמפיידת הפאסיב אגרסיב הראשונה
בוודאי יריע לשלושה, על היכולת הזו האיומה
שיש גם לי, גם לנו, לעיתים במינונים כאלה ואחרים,
והיה לנו טוב הרבה יותר לו היינו מוותרים
על השיטה הזו, על האגרסיביות הפסיבית המיותרת
שמשאירה אותנו תמיד עם טעם רע בפה ותקווה לתקשורת אחרת
 winner-s-podium-2-1441173
כללי

וכשברא אלוקים את האישה

וכשברא אלוקים את האישה
מהצלע או מאיזו שהיא חלופה
שם לב טיפה יותר, השקיע בפרטים
משתדל ליצור בת אדם שתהיה שם אפילו כשהקשוחים הולכים

אז הוא ערבב טוב לב, יופי וחן חיצוני ופנימי
אמפתיה, יכולת הקשבה, תשומת לב לאחרים ולאני
כח לבצע פעולות ביד אחת כשבשנייה תינוק או צוות עובדים שצריך לנהל
לנהוג מחוג לחוג, לא לשכוח אף ילד במקום הלא נכון, אף פעם לא להתבלבל

"והיא תוכל גם ללדת וגם לעבוד וגם למלא כל תפקיד שתרצה
והיא תוכל גם להיות נחרצת ונוקשה אם יהיה צורך בזה
וללמוד וליצור ולברוא עולמות ואנשים
ולהיות שם תמיד עבור כל מי שתתן לו חיים"

כך אמר אלוקים, מסיים את יצירת המופת המרגשת
עומד לשלוח אותה לדרכה, אל העולם הקשה שזקוק ליד אישה מלטפת
יד מיומנת מוכשרת ובכל זאת עדינה ונעימה,
מסורה, ממוקדת, מסוגלת למלא כל משימה

"אבל מה אם יגבה ליבה, של בת האדם הזו הנהדרת
מה אם היא תבין עד כמה היא מוכשרת, למה היא מסוגלת?
מה יהא עלינו הגברים, המסוגלים לכל כך הרבה פחות
איך נשרוד בעולם הזה שבו נשים יהיו כל כך נהדרות"

אז שאל בקול רם "היצר הרע"השטן בכבודו ובעצמו
לבוש בגלימתו השחורה מרוצה שהצליח לעצור את הוד קדושתו
"מה נעשה מול הכוח הזה, אל מול העוצמה, היכולות הנהדרות
איך נגרום להם לשכוח מי הן, למה הן מסוגלות"

הוא סיים צועד צעד לאחור מרכין את ראשו
מביט בקדוש ברוך הוא מחייך בזיוותה ה של זקנו
"אל דאגה יקירי, אתה יכול לסמוך עלי שחשבתי גם על זה
ודאגתי בתוך כל היופי, היכולות והכישרון הזה

לשתול גם "באג" אחד קטן, ממש פצפון ובכל זאת משמעותי
שימנע מהן לחשוב על עצמן שרק הן ואין בלתי
בכל פעם, בכל מקום, לא משנות הנסיבות
בכל זמן שבו הו יעמדו מול מראה, בבית, במשרד, במפגש עם חברות
הן יביטו בעצמן ועצמן תביט בהן בחזרה
וכולן – בלי יוצאת מן הכלל – יחשבו שהן – שמנה".

mirror-image-1532853-640x480