ממקום אחר

מוצאי פורים משפחתי, שמח ומבדח
ואני עדיין בראש עם אסתר והמגילה שלה והעניין העיקרי שלשמו התכנסו בחג הזה
לתחושתי הסובייקטיבית
העניין הזה עם הפור הוא הגורל הוא המשהו הזה שמתנהל סביב החיים של כל אחד מאיתנו
מדי פעם מרים ראש, מפגין נוכחות מופגנות
ואחר כך חוזר ונעלם מאחורי פרטי היום יום והתחושה שלנו שאנחנו "על זה"
שאנחנו מנהלים את העסק, שאנחנו במו ידינו קובעים מה יהיה, מה יהיה אחר כך ומה אחורי זה.

וזה מה שאומר לתחושתי החג הזה ועוד יותר המגילה המגניבה שלו
שבטח, והכי בקול ברור אומרת שחשוב שנמשיך ונעשה ולא נשב ונחכה שיושיטו לנו שרביט
שיזיזו לנו את הגבינה, שיתנו לנו אישור
ובטח ובטח שאנחנו קובעים את גורלנו ויש לנו בחירה
ואנחנו בוחרים להכניס את המן אלינו הביתה למשתה פעמיים, כי זה מה שנכון
וזה מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות.

ואנחנו גם בוחרים לא להשתחוות לפעמים
כי גם זו בחירה לגיטימית וגם שם אנחנו עושים את זה מתוך
חשיבה ומתוך החלטה ולא על פי איזה צו גורל, גלגול קודם, אות מלמעלה שאומר לנו
שזה מה שצריך לעשות.

אבל אז, אחרי ש"הרשות נתונה" אחרי שבחרנו, אחרי שנדמה לנו שאנחנו מנווטים
אז מגיע לנו מהצד, מלמעלה, או מכל הכיוונים
המשהו הזה שאנחנו לא יודעים להסביר,
הפור, הגורל, הרווח והצלה ממקום אחר,
ומזכיר לנו שלמרות הכל, למרות שאנחנו בוחרים ומחליטים
למרות שאנחנו אדונים לגורלנו, למרות שאנחנו לא צריכים לשבת ולחכות שמישהו אחר
יזיז לנו את הגבינה
למרות הכל, איפה שהוא במקביל, בחיים שלנו, מתנהל לו קו דק, לעיתים בלתי נראה,
חוזר והולך ובא ונעלם ומזכיר לנו גם "שהכל צפוי" שבסוף לא משנה מה נעשה, ואיך,
וכמה ואפילו למה
בסוף הפור יפול, המלך יגיד את דברו, ואנחנו בתקווה נהיה בצד של הששון ושמחה.

dice-1186164

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s