ילדה רגישה מאד

אז אני מסתובבת ומדברת בימים האלה בעיקר על דבר אחד – על רגישות.

על אנשים רגישים מאד, שהיו פעם ילדים רגישים מאד ונערים רגישים מאד והרבה פעמים יוצא להם גם, כי ככה זה עובד העניין הזה של גנטיקה, לגדל ילדים רגישים מאד שוב, ממש מהתחלה.

ואני מקריאה מתוך הספר החדש לי ואני והנשים המקסימות שמגיעות לדבר  על זה – משוחחות על הרגישות, על מה זה בעצם אומר ובעיקר על מה ניתן, צריך וכדאי לעשות.

ובין הסיפורים שאני מספרת, שמופיעים כולם בספר, ישנו למשל הסיפור הזה, על הנערה בת השמונה עשרה שרצתה כל כך לטוס לאמריקה הגדולה ולא הבינה בכלל מאיפה פתאום, בלי שום קשר, הגיעו כאבי הבטן, ומה פתאום עכשיו, והיא ממש בסדר הרי:

"בת שמונה עשרה הייתה כשזכתה בלוטו של משלחות הנוער ועברה את כל המבחנים הנדרשים כדי להיות אחת משישים בני נוער המתפזרים בעולם לחודשיים ומספרים לבני נוער מקומיים על ישראל מתוך העיניים הצעירות, עיני הנעורים. כדי לייצר הזדהות, אמרו להם, כדי לגרום לנער האמריקאי בניו ג'רזי להבין שכולנו רק רוצים לחיות את החיים, לקום בבוקר לבית ספר, לצאת בערב עם חברים, זה הכול. והיא התרגשה מאוד מהנסיעה ורצתה כל כך לנסוע, וגם קנתה לעצמה מזוודה סגולה חדשה, והייתה מוכנה לגמרי וגאה שבחרו בה, ואז החלו כאבי הבטן. סתם פתאום משום מקום, שבוע לפני הנסיעה, בכל בוקר הייתה מתעוררת ככה, מתפתלת, לא מבינה מאיפה הגיע כל זה, הולכת פעם ופעמיים ואפילו שלוש לרופאת המשפחה המסורה, שבהתחלה בדקה ושלחה אותה לבדיקות דם ובדקה שוב ואמרה שהכול תקין ושאלה אם יש משהו שמכניס אותה ללחץ עכשיו. והיא אמרה שלא, מה פתאום והכול בסדר ואיזה יופי שבעוד שבוע היא אמורה לטוס לארה"ב לחודשיים לייצג את המדינה.

"וזה לא מלחיץ אותך?" ד"ר אגמון שאלה.

והיא אמרה שלא ושהכול בסדר ושהיא שמחה ומחכה לזה מאוד. אבל הכאבים לא הרפו ועוד יום ועוד אחד, והיא כבר לא ידעה אם תוכל ככה לנסוע, ויומיים לפני הנסיעה דיברה עם רבקה שהייתה אחראית על המשלחת ואמרה לה שהיא מרגישה נורא לא טוב ולא יודעת מה לעשות.

"בואי נחכה לרגע האחרון ונראה," רבקה החליטה בשבילה, מקווה ביחד אתה לטוב, לבריאות תקינה מתחדשת שתאפשר לה לעלות על המטוס יחד עם כולם, ובינתיים החליטה לנסות לקחת את הטבלייה ההיא, זו שאמרה לה ד"ר אגמון לקחת, זו עם הצמחים, "שירגיעו אותך מעט אם במקרה את בכל זאת לא רגועה," כך אמרה ד"ר אגמון, והיא, שלא אהבה לבלוע דברים חדשים כי תמיד חששה מפני החדש, החליטה הפעם שאין ברירה וזה או הצמחים המרגיעים או הנסיעה כנראה, למרות שלא חשה לחוצה בכלל ורק נרגשת ומצפה מאוד.

בערב בלעה ובבוקר היא קמה כמו חדשה, אחרי שישנה מצוין כמו שלא ישנה כבר לילות, מאז שקיבלה את התשובה החיובית וידעה שהיא עומדת לנסוע, כך נזכרה.

"אז אולי באמת הייתי קצת בלחץ," אמרה לעצמה בזמן שארזה את כדורי הפלא הצמחיים בתיק כלי הרחצה השחור שכבר היה מונח במזוודה הסגולה החדשה, "אולי באמת, אבל רק ממש קצת," המשיכה לדבר אל עצמה, "רק ממש מעט."

ruthy1

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s