דברים שהלוואי וידעתי בגיל שתיים עשרה

לא מזמן קראתי עוד אחד מאותם ספרים החביבים עלי מאד – ספרי העזרה העצמית שעוזרים בעיקר לכותבים שלהם להפוך מאבא עני לאבא עשיר, לגלות את הסוד ולהיות מאושרים (ב-ע') לנצח.  הוא נקרא 'דברים שהלוואי וידעתי בגיל עשרים'.

נהנתי. כרגיל. אני מחבבת מאד את הז'אנר, למרות ואולי בגלל שאני יודעת שאנחנו כולם יודעים את כל זה כבר רק מתקשים ליישם – ממש כמו שקורה לנו כשאנחנו הולכים לדיאטנית כשמגיע זמננו, יושבים מולה והיא אומרת לנו לאכול יותר ירקות ופירות, לשתות מים ולעשות ספורט.

ובכל זאת, היום,  ביום האחרון לשנת הלימודים הזו, שנה שבה מסיים השלישי מבין ילדי את בית הספר היסודי, המחשבות שחולפות לי בראש נשמעות כולן כאילו נלקחו מכל הספרים הרבים מהז'אנר הזה שדחסתי למוחי לאורך השנים, גם יחד,  וכולן כרובן מחשבות על החיים, על טיפים שיוכלו לעזור לילד הזה (וגם לאחים שלו שבאו לפניו ואחריו) להתמודד טוב יותר (ממני) עם העולם שם בחוץ, שאליו באיזה שהוא אופן הוא עובר עכשיו לראשונה – במעבר מבית הספר היסודי, הילדותי, המיועד לילדים, ל'חוות החיות' של חטיבות הביניים והתיכונים, ומשם הלאה למקומות קשובים אפילו פחות כמו הצבא, האוניברסיטאות העמוסות לעייפה וחייו של העובד הישראלי, הכורע תחת מיעוט תשומת הלב, הניהול מעל גובה העיניים והשעות הבלתי אפשריות.

אז ילדי השלישי והיקר, אם לקבץ את העצות שמתעופפות לי בראש לקבוצות, נדמה לי שאפשר לחלק אותם, כמו כל דבר בחיים, לשלושה חלקים: אנשים, הצלחה, וכאבי לב.

רגע. כבר מסבירה.

אנשים – כדאי. זה נכון וטוב ומועיל לשמור על קשר עם העולם האנושי המקיף אותך. הטריק הוא באיכות ובכמות. תנסה, אם אפשר ללכת על מעט וטובים. זה מוכיח את עצמו. אם עשית אחרת, ובחרת ללכת על כמויות, תזכור, יש מצב שחלק אוהבים אותך פחות וגם זה בסדר.

הצלחה – תתמיד. תתאמץ. תעשה כמיטב יכולתך להיות הגרסה הכי טובה של עצמך שאתה יכול להיות. יש מצב, ואני יודעת שזה לא נחמד לשמוע, שלמרות הכל, ולמרות שעשית הכל נכון, בסוף זה לא ילך ומישהו אחר ייקח את תפקיד יו"ר ועד הכיתה, מנהל הצוות, ראש הממשלה. לא נורא. העיקר שעשית כל מה שיכולת. זה החלק שלך בעסקה.

כאבי לב – לא. אני לא אצליח לשמור עליך מהם. הם יגיעו. מבני משפחה, חברים, מכרים, נשים. זה בא עם העניין הזה של לחיות וחלק מהגדרת התפקיד שלנו כשאנחנו בוחרים לקחת חלק. לקחת סיכון. אבל אני סומכת עליך שתוכל להם, לכולם, שתחזור להרים ראש, לחייך, להתגבר ולחזור לאהוב.

optionsאוהבת
אמא

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s