קריאה מודרכת

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בשעות הצהריים של השבת הזו יצאנו לחפש את אורה הכפולה. לא את אורה עצמה כמובן אלא את הספר המיתולוגי שרבים מבני הגיל שלי וסביבתו הקרובה בוודאי קראו כספר חובה בשלב זה או אחר של ילדותם. מסתבר שגם בכיתות גימל של ימינו ממשיכים לבקש מהילדים להכיר את לי ואת אורה ואת סיפור הפרידה והחיבור המחודש ביניהן, ואנחנו הלכנו לחפש באיחור מסוים את הספר עצמו כדי להספיק לעבור לפחות על חלקו בשבת.

אחרי ביקורי בית מפתיעים בבתיהם של כמה משפחות עיייפות עייפות של שבת בצהריים, בסופו של דבר איתרנו עותק של הספר המבוקש והילד הצעיר שלי שקיבל את משימת הקריאה התיישב לקרוא את אחת מהיצירות החביבות עלי ביותר של אריך קסטנר.

והוא ניסה. באמת ומכל הלב. אבל הספר המתורגם המספר את סיפורן של שתי ילדות בנות תשע, בנות גילו של הקורא הצעיר, בכל זאת נכתב בשפה שאינה מוכרת לילד ומתאר בנוסף גם מציאות חיים אירופאית רחוקה גאוגרפית וכרונולוגית, שכמובן כולה זרה ומשונה עבורו.

כך מצאתי את עצמי מסבירה מונחים מעולם האופרה, וכאלה שקשורים לחיי יום יום אלגנטיים יותר מאלה שאנחנו מנהלים כאן כמו סוגי חליפות. בשלב מסויים גם עברנו לקרוא את הסיפור יחד ממש, ותוך כדי הקריאה המשותפת נזכרתי בעוד משהו שנכון  ומשמעותי מאד לגבי קריאה וגם לגבי כתיבה – העובדה הפשוטה שהיא מרחיבה אותנו. מוציאה אותנו מהמקום שבו אנחנו חיים, מהדרך שבה אנחנו חושבים ורואים את העולם ולוקחת אותנו למחוזות חדשים, בלתי מוגבלים.

אני בעצמי בכתיבה שלי אוהבת בנתיים יותר את המוכר והקרוב ובתוכו אני פוסעת כמובן לכיוונים שונים ולהכרות עם דמויות לא צפויות, אבל בנתיים טוב לי בתוך הישראלי, העכשיו, זה שקורה לנו מסביב והוא מורכב ומרתק כמות שהוא. אבל זה רק בנתיים ואולי עוד ישתנה ובאשר לקריאה בוודאי שנכון מדי פעם לקחת לידיים דווקא ספר שבא ממקום וזמן אחר, ואז מתרחשת החוויה הנחמדה הזו,  ובין אם אתה מבוגר משועמם או ילד שחייב לקרוא את הספר הזה, הוא מצליח לקחת אותך למנהרת זמן ומקום ולהוציא אותך בצידה השני קצת אחר.

אז עכשיו אחרי השבת הזו אני זוכרת שוב טוב מה קרה לאורה ולי. ואני שמחה על ההזדמנות שנתן לי הילד שלי להיזכר ולקרוא את הסיפור ואפילו עוד יותר לקרוא את הפתיח שבו מסביר המתרגם את הצורך בתרגום מחודש כיוון שבגרסה העברית הראשונה של הספר שיצאה בשנות החמישים לא ניתן היה לשלב את המקומות האמיתיים עליהם מספר הסיפור. האתרים הגרמניים לא התקבלו בברכה בישראל ההיא שאחרי השואה, הכל היה קרוב ואיום מדי, והסיפור המתורגם עבר להתרחש בשוויץ הנטרלית. רק ואחר כך, אחרי שחלפו כמה עשורים אנשים היו מוכנים להיכנס לרגע לספר שמספר סיפור גרמני, ספור על חיים גרמניים רחוקים וטובים ואפילו להנות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s