בין שתי ערים

בשלג דאשתקד, זה של השנה שעברה, למדתי כמה דברים על שלג ונהיגה. למדתי שלא כדאי לעלות לירושלים כשמתחיל לרדת משהו שנראה כמו שלג, נשמע כמו שלג (כלומר לא נשמע) ומפחיד לנהוג בו כמו שלג. למדתי גם שעוד יותר לא כדאי לעלות לירושלים בשלג עם אוטו קטן שעלול להחליק בקלות רבה יותר מרכבים רחבים אחרים, ואחרי כל זה למדתי שתמיד טוב שיש חברים טובים שמחזיקים איזה  4 על 4 אחד למטרות חילוץ.

אוטו בשלג

לאור כל הניסיון הקודם הזה והלקחים שלמדתי בשנה שעברה, היום בבוקר כמובן נסעתי לעבוד בתל אביב.

כשהחלטנו לגור במודיעין, פעם מזמן, אחת הנקודות שהיטתה את הכף לטובת מי שכונתה אז עיר העתיד, הייתה העובדה שהיא ממוקמת בין ירושלים לתל אביב. ככה סתם באמצע מה שהיה אז שום מקום (בלי להעליב את תושבי רעות ומכבים חלילה), הקימו עיר חדשה, קרובה לשתי הערים פחות או יותר באותה המידה, ומתאימה בדיוק במידה בה רצינו להגיע לעבודה באזור המרכז וירושלים בזמן סביר. המיקום הזה מוכיח את עצמו כיתרון לא מבוטל והוא מועיל גם בימים כתיקונם, אבל  בימים לבנים כמו אלה שמתרחשים פעם או פעמיים בכל חורף ישראלי, הוא מועיל אפילו יותר.  וכך מצאתי את עצמי היום בקרית הממשלה התל אביבית מוקפת עובדים שעובדים שם מדי יום ולצידם מסתבר בעיקר תושבי מודיעין.

IMG_2990
צילום: נדב לקס

 

בשלב מסויים של היום, אחרי שנתקלתי בתושבי מודיעין במעלית, בקפטרייה, ובכל מיני פינות קפה אחרות בבניין, הבנתי כי אחת מתופעות הלוואי של המיקום הגאוגרפי של העיר, היא העובדה שפעם בשנה, בימים של שלג ירושלמי, כשהדרך לעבודה בירושלים חסומה ואני מפנה את ההגה לכיוון השני והולכת לעבוד בתל אביב, אני בעצם משתתפת בכינוס שנתי של תושבי מודיעין שעובדים במשרדי ממשלה או במקום עבודה כלשהוא שיש לו שלוחה תל אביבית שערוכה לקלוט פליטים עם מחשבים ניידים שמתגוררים בעיקר בעיר שבין שתי ערים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s