אני רק חבילה

מסקנות מביקורי בשבוע האחרון בארבע מתוך חמשת סניפי הדואר המוכרים לי במודיעין – כדי לשלוח את הספרים למזמינים:

1. כולם עמוסים באותה מידה בין השעות ארבע לשש אחר הצהריים ואני כבר יודעת לחשב במהירות מרשימה את הפער בין המספר שלי – שהוא באזור ה- 198 למספר של זה שסוף סוף הגיע תורו , בסביבות ה- 163 בכל פעם מחדש.

2. כל הממתינים עצבניים באותה מידה, לפחות בהתחלה, אחרי כמה דקות של השלמה עם המצב נוצרות לעיתים שיחות משעשעות ואפילו תחושה של שותפות גורל זמנית.

3. אחרי עוד כמה דקות ארוכות כאלה מתרחשים אפילו אירועים נחמדים כמו ההסכמה הגורפת של כולנו, בלי המתנה לקולות החיילים, לאפשר לאמא המתחננת לשלוח חבילה לבנה החייל ולעקוף אותנו בתור – לפני שאיש החבילות ייקח את השק העמוס של אותו יום.

אלה המסקנות העיקריות בשלב זה.

בשבוע הקרוב אנסה לגוון ולהגיע לסניף הקרוב מאוחר יותר ולסניף הרחוק מוקדם יותר. אולי זה ישנה משהו, כנראה שלא, אבל לפחות יצא לי לפגוש אנשים חדשים.

package

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s