היה (הורה) נכון

בראש השנה הארוך והנחמד שהסתיים הערב, בין הארוחות והתפילות, יצאנו לטיול קצר בגנים הירוקים של מודיעין. צעדנו כמו תמיד בתקופה האחרונה עם צעיר הילדים בלבד, שפתאום פנה אלי ושיתף אותי במחשבה שחלפה במוחו.
'את יודעת אמא שעוד מעט אני כבר יכול ללכת לצופים' שאל ומיד אחר כך הוסיף את השאלה כשנראה הטרידה אותו יותר מהמחשבה על ערימות הסנאדות שעומדות לפרוץ לחייו,
'ואז בעצם מה את ואבא תעשו? עם מי תלכו לגינה בשבת אחר הצהריים?'.

הילד שאל ואני הבנתי עוד משהו חשוב על הורות ועל החיים.

הבנתי שכמו שהילד הראשון סולל את הדרך ומלמד אותך להתמודד בפעם הראשונה עם ילד שהולך לבד, ילד שהולך לבד לגן, ילד שמנופף לך לשלום מחצר בית הספר וילד שעוזב את הבית ומשאיר אותך מתבוננת בתמונות הילדות שלו, תמהה מתי כל זה חלף ועבר על פניך,  כך בדיוק עושה הילד הצעיר ביותר אבל להיפך.

הוא זה שלוקח אותך בפעם האחרונה למסיבת סיום הגן, מעלה אותך לכיתה אלף בפעם האחרונה,  לומד אחרון לרכב על אופניים והוא גם זה שהולך אחרון לתנועת הנוער ומשאיר אותך מטיילת לבדך בין גני המשחקים, מנדנד נדנדות עליהם ישובים ילדים של אחרים רק כדי לזכור איך זה מרגיש.

playground

כן, הילד הצעיר הוא זה שמכבה את האור על כל שלב ושלב של ההורות שלך, וזה בסדר וזה טבעי והרי בדיוק לזה חיכינו כשהיינו הורים צעירים וטרוטי עיניים שרק רצו לזכות בעוד כמה שעות שינה או בשעת קריאת ספר נדירה. אבל למרות שזה בסדר, שזו דרך הטבע ושאלה החיים, יש בזה קושי גם עבור ההורים וגם כפי שמסתבר מדבריו הקצרים של בני הצעיר – גם עבור הילד.

הוא מבין שזה מה שהוא עושה ואם הוא רגיש ולוקח ללב הוא גם מצטער לרגע, מביט לאחור לעבר הוריו הבודדים ומבין שהוא מאלץ אותם לעבור דרך דלת נוספת במסלול חייהם כהורים, לא תמיד על פי בחירתם, לפעמים מוקדם מכפי שציפו.

לרגע שקלתי לומר לצעיר שלי שאולי עדיף שימתין עם הצופים וילך לבני עקיבא שמשלבת את החניכים בשורותיה רק בשנה שאחר כך, אבל מהר מאד הבנתי שזו בדיוק הנקודה שבה אני צריכה להיות מסוגלת לשחרר ולומר לילד שזה בסדר, ושכמו האחים שלו גם הוא יכול להתחיל למתוח את החבל לעבר העצמאות ושאנחנו כבר נסתדר ונמצא לעצמנו עיסוק אחר לשעות אחר הצהריים של שבת. למשל לקרוא ספרים.

מודעות פרסומת

2 Replies to “היה (הורה) נכון”

  1. רותי היקרה, קלעת בול כרגיל… אבל אולי הכיוון הוא דווקא לחזק קשרים חבריים בין מבוגרים שלא תלויים בילדים ? האופציה של לשבת ולקרוא לבד נשמעת לי עצובה …. היינו אנשים שמחים ומלאי חיות גם לפני שהילדים באו , ומין הסתם גם כהם יעופו לדרכם… ממני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s