ניירות לקמוס אנושיים

לפני הכל וידוי קטן: אני אוהבת ספרי "עזרה עצמית". לא את כולם, לא תמיד ויש כמובן המון ספרים מהזן הזה, שילד בן חמש היה כותב טוב יותר, ובכל זאת, יש גם כמה שלא. אחד כזה שהוא ממש לא, התגלגל לידי באופן לא מקרי מידיה של אימי שרק אמרה לי ש'כדאי לי מאד לקרוא'.

בתרגום לעברית הוא נקרא בשם שאני לא מחבבת כל כך – 'אדם רגיש מאד'. באנגלית שמו הנכון יותר הוא – Highly sensitive people. כתבה אותו פסיכולוגית אמריקאית בשם איליין ארון, שכבר מהרגע הראשון מבהירה שהיא בעצמה, לגמרי, ללא ספק, ובלי שום התחמקות – אישה רגישה מאד. וכך, שכל מה שנכתב במאתיים ותשע עשרה עמודי הספר, מקורו בהכרות אישית עם חוויית הרגישות ונאמר בגוף ראשון, יחידה.

HSP

הספר פורס תאוריה מרתקת, על פיה, כ-20 אחוז מבני האדם הם אנשים בעלי מערכת עצבים רגישה. הרגישות הזו כוללת רגישות פיזית אבל גם כמובן רגישות רגשית. האנשים האלה, שנולדים כילדים כאלה, כי מדובר בתכונה מולדת וגנטית בעיקרה, רגישים יותר למעברים בין חושך לאור, לרעב, לשינויי מזג אויר ולמגע. מההיבט הרגשי, מערכת העצבים שלהם גורמת להם להבחין בהבעת פנים זעופה, בהתנהלות ערמומית, או בכעס, לפעמים עוד לפני שהוא מתפרץ. הם גם יהיו הראשונים להנות מחיוך שמופנה לעברם ומהבעת תמיכה ואמון מילולית או שאינה מילולית. הם רגישים לתנודות, לתחושות, למשבי ומצבי רוח. לכן קשה להם יותר להיות חשופים לעצב, הם לא נהנים מצפייה בסרטי אימה, מרכבות הרים, או מגלישה בהרים מושלגים.

כל זה טוב ויפה או אולי בעצם נשמע מכביד, ומעיק עבור הסביבה וגם עבור האיש הרגיש עצמו, אבל, וכאן בעצם מסתתרת נקודת האור המשמעותית בדפוס האישיות הזה. הצד השני של המטבע מכפה מפצה ולעיתים עולה על נקודות התורפה של האישיות הזו.אנשים רגישים שהם כאמור בעלי יכולת לחוש בבהירות וחדות רבה יותר את מה שמתרחש סביבם ברמה הפיזית והבינאישית, שמשו בעבר וממשיכים לשמש "ניירות לקמוס אנושיים". היכולת שלהם לזהות מגמות והתרחשויות הופכת אותם למועילים במיוחד בכמה נקודות מפתח ומצבים אנושיים וחברתיים.

כך למשל הם היו ועודם טובים מאד בתור פסיכולוגים ומטפלים כמובן – וזה אולי המקצוע הראשון והמובן מאליו שבו אנשים רגישים יכולים לתרום ולתת יותר. אבל היכולת הזו רלוונטית גם לתחומים אחרים. אנשים רגישים יכולים גם להיות יועצים פוליטיים כי הם מזהים את מה שמתרחש בסביבתו של המנהיג, יכולים להזהיר אותו ולכוון אותו ביעילות רבה. הם גם כמובן יכולים להיות יוצרים, סופרים, משוררים ואומנים מכל סוג וזן. הרגישות מאפשרת להם ליצור אומנות שתדבר אל הקהל ותפרוט על נימים דקים ועדינים בנשמתם של הצופים.

אבל גם אם הם רואי חשבון, מורים, עורכי דין או עוסקים בכל תחום אחר, איליין מדגישה שהם  תמיד יהיו הראשונים לזהות התנהגויות בעיתיות, אנשים שעלולים ליצור קשיים בין אישיים, או לחליפין, כאלה שכדאי לקדם או לגייס. איליין גם ממליצה בחום להורה לילד רגיש, לבוס של עובד כזה ולכל מי שיש בסביבתו 'נייר לקמוס' זמין כזה – להקשיב, להטות אוזן, להעזר ביכולת הזו, כדי להימנע מטעויות ולמנוע בעיות מבעוד מועד.

הספר כולל עוד מידע רב על התפיסה והתאוריה הזו, ומפרט את דרכי התמודדות שיש לטפח אצל אנשים רגישים.  אהבתי מאד, התחברתי לרעיון והפנמתי. ממליצה בחום לקרוא  – לאנשים רגישים, לאלה שחיים לצידם, למי שמגדלים ילדים כאלה, וסתם למי שעוברים לידם במסדרון בעבודה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s